ראי ראי שעל הקיר, מי הקבוצה הטובה בעיר? ברוקלין נטס מנחם, ברוקלין נטס!!!
מזג האוויר בניו יורק בחודש ינואר היה הפכפך כמעט כמו הניקס. אם לפני שבוע עוד הספקתי לרוץ חצי מרתון במינוס שש מעלות, וזה היה היום הכי חם בשבוע, הרי שהשבוע היו חמש עשרה מעלות צלסיוס והמעיל הקייצי הוצא חזרה מהארון.
חודש עבר מאז היומן האחרון של עונת האליפות של הניקס, חודש בו היה יותר נכון לכנות את היומן כיומן עליבות.
הניקס בחודש ינואר עומדים על מאזן של שישה נצחונות מול שישה הפסדים, ובינתיים בעוד בצד המערבי של הנהר המזרחי הקבוצה מדשדשת, צמחה לה מפלצת בצידו המזרחי של הנהר.
הרבה מהנקודות שהעלתי בפוסטים קודמים הוכחו כנכונים ובראשם החשיבות של ריימונד פלטון במערך של הניקס. הפציעה שלו והפציעה הבלתי נגמרת של ראשיד וקאמבי הם הסיבות העיקריות לחודש הגרוע ביותר בעונה. בינתיים חזרו אימאן שמפארט וסטאט לשחק ווגם מיודענו פלטון חזר ביום שבת שעבר לשחק בתבוסה נגד פילי.

שאר יומן האליפות של הניקס

מי שנעלם מהחמישיה ומהרוטציה הוא רוני ברואר, ששיחק בשלושת המשחקים האחרונים 47 שניות במצטבר, לא ברור אם חתול שחור וגדול עבר בינו לבין וודסון או שאולי האחרון סוף סוף השכיל להבין שברואר הוא שחקן ״בסדר״ במובן הרע של המילה ולא יותר, בינתיים וודסון מעדיף לעלות בסמול פורוארד עם הרכבים מוזרים כגון אימאן שמפארט או גיימס וויט.

החזרה של סטאט – זה התחיל חלוד, אבל לאט לאט הסטאט מתחיל להזכיר למה השכיבו עליו ועל ברכיו חוזה של 100 מיליון דולר. פר דקה הוא אחד השחקנים היעילים של הניקס אם לא היעיל ביותר , קולע 12 נקודות וקוטף 4 כ״ח ב 22 דקות. היה ספק גדול בנוגע לשיתוף הפעולה עם כרמלו, אבל למרבה ההפתעה כרמלו ממשיך לנפק משחקים מרובי נקודות (אם כי באחוזים נמוכים ). השאלה הנשאלת היא אם כך, איך יתכן ששני השחקנים משחקים טוב והניקס מסריחים כמו הדגים שמנחם תופס בקי ווסט? אם כן התשובה פשוטה מאד (למי שראה משחקים ולא רק הסתכל על דפי הסטטיסטיקה), המשחק הקבוצתי של הניקס לא קיים כבר חודש, הנפגע העיקרי הוא כמובן טייסון צאנדלר שיותר מכולם בנוי על המסירות להלי אופ של הגארדים הנמוכים, וכאלו לא היו. וכאן שוב אנחנו חוזרים למיודענו ריימונד פלטון שאולי יש שיגידו שהוא עושה שטויות ובלאגן אבל דווקא הבלאגן במשחק העומד שהוא יוצר בזכות הכניסות שלו פנימה, הבלאגן הזה בהפוך על הפוך יוצר סדר ומשחק קבוצתי גם בהזדמנויות שהוא יוצר כשעודים עליו דאבל אפ וגם בכך שהוא גורם לקבוצות להתכווץ ולקלעים על הקשת להיות פנויים יותר.

החזרה של שמפארט – לומר את האמת, אני מאמין שהתרומה של אימאן לאליפות של הניקס תהיה גדולה יותר בסופו של דבר מתרומתו של הסטאט, כי אימאן שיכול לשחק בשלושת העמדות הנמוכות הוא אולי הגארד השומר הכי טוב בניקס. במשחקים הראשונים שלו הוא הראה את הפוטנציאל הטמון בו, אבל גם הרבה חלודה, התרומה העיקרית שלו היתה דקות המנוחה שהוא העניק לגייסון קיד, כל דקה כזו תשתלם בפלייאוף.

החזרה של פלטון – אופנה חדשה פשטה על העיר וקבצניה, במקום לבקש את העודף שלך יש את אלו המתוחכמים שעומדים ליד מכונת כרטיסי המטרו עם שטר אחד של דולר וכרטיס מטרו ביד ומתחננים אליך שחסר להם בדיוק דולר בשביל לקנות כרטיס. אתה (אני) שולף שטר של דולר מהכיס, והקבצן/רמאי המתוחכם מתמהמה כמה שניות ליד המכונה ובשנייה שאתה נעלם הוא שם את הדולר בכיס וממשיך בהצגה לטמבל הבא, כמובן שהטריק עובד פעם אחת בלבד על כל בן אדם, אבל הי – בני אדם יש בשפע בניו יורק.
קשה להסביר למה ריימונד פלטון כל כך חשוב למשחק של הניקס השנה. הרי המשחק שלו לעיתים מפוזר, לעיתים הוא לא רואה אף אחד ממטר ולעיתים הוא מחטיא זריקות פנויות לגמרי, אבל כשהוא לא נמצא, הוא חסר לניקס בדיוק כמו הדולר שחסר לקבצן, אתה רוצה עוד פלטון ועוד פלטון.
לקח לו שני משחקים להכנס לקצב אבל היום נגד אורלנדו ניתן לראות את התרומה שלו למשחק המסודר בשורת הנקודות של צאנדלר, פעם אחרונה שצאמדלר סיים עם כל כך הרבה נקודות היתה לפני הפציעה של ריימונד.
כרמלו שמרמלו, הניקס השנה יגיעו לאן שריימונד והלחיים שלו יקחו אותם!

אז מי הקבוצה הטובה בעיר? – אני יושב באולם, עין אחת במגרש ועין אחת על מסך הטלוויזיה מיאמי נגד הנטס.
הנטס של קרליסימו, שיש לו כריזמה של צנון בגינת הירק נתנו חודש מדהים ומיצבו את עצמם לפני פגרת האולסטאר כקבוצה הטובה בעיר. השינוי שלהם הגיע בעיקר עקב שיפור ביכולת (או שבירת השביתה האיטלקית) של דרון וויליאמס שמתחיל להזכיר את הרכז שהיה ביוטה. הסדרה בין שתי הקבוצות הסתיימה בשיוויון 2-2 ואין דבר שהייתי רוצה יותר כרגע מלראות איזה סדרה של שבעה משחקים בפלייאוף. אני חושב שאם ראשיד יחזור (אומרים שיתחיל להתאמן אחרי פגרת האולסטאר) הסיכויים של הניקס בסדרה כזו יהיו גדולים יותר, מה גם שיהיה לה את יתרון הביתיות משני צידיו של האיסט ריבר.

ובפינה החדשה –
לא קשור, אבל טעון בירור – אני לא מצליח להבין את העניין הזה עם המגיני שיניים. אי אפשר לראות משחק בלי שבכל דקה יוציא איזה שחקן את המגיני שיניים שלו מהפה ויחזיק אותם ביד , בדרך כלל עם קלוז אפ של המצלמות , זה פשוט דוחה. אם כל ההגבלות של סטרן על לבוש השחקנים ושאר ירקות, מה עם איזה חוק שאוסר על השחקנים להוציא את הדבר המגעיל הזה מהפה שלהם כל עוד הם על המגרש?